חזרה לרשימת החוקים

חוק להגנת חיית הבר, תשט"ו 1955


1. הגדרות (תיקון: תש"ן)
בחוק זה -
"חיית בר" - יונק, עוף, זוחל או דו-חיים, או כל חלק ממנו, או תולדה שלו, שמקורו בשטח המדינה או מחוצה לו, שאין טבעו לחיות במחיצתו של אדם;
"חיית בר מטופחת"- מין, תת מין או זן של חיית בר, שטופח או פותח לצרכי גידולו בשביה למטרות מסחר, והוכרז על ידי שר החקלאות ככזה;
"מזיק" - חיית בר ששר החקלאות הכריז עליה שהיא מזיק;
"ציד" - חיית בר ששר החקלאות הכריז עליה שהיא ציד;
"חיית בר מוגנת"- חיית בר שאינה ציד, מזיק או חיית בר מטופחת;
"צידה" - לרבות עשיית מעשה מתוך כוונה לפגוע בחייה, בשלומה או בחירותה של חיית בר, או להדריך את מנוחתה, או לסכן את התפתחותן הטבעית של ביציה, או של כל תולדה אחרת שלה;
"סחר" - לרבות קניה, מכר, יצוא, יצוא חוזר, יבוא והכנסה מן הים;
"רשות שמורות הטבע" - הרשות שהוקמה על פי סעיף 33 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרי הלאום, התשכ"ג 1963.

2. איסור צידה (תיקון: תש"ן)
לא יצוד אדם ציד או חיית בר מוגנת, אלא ברשיון ציד או בהיתר על פי סעיף 3.

3. רשיון והיתר צידה (תיקון: תש"ן)
שר החקלאות רשאי להעניק רשיון לשם צידת ציד, ולהתיר, בהיתר צידה כללי או מיוחד, צידת חיית בר מוגנת למטרות מדעיות, לרבייה, לשמירת האיזון בטבע, למניעת נזקים לחקלאות, למניעת סכנה לאדם או לחי ולמניעת מחלות מידבקות בהם.

4. מקומות אסורים
א) לא יצוד אדם בתחום חמש מאות מטר ממחנה, מגן ציבורי ומבית הנמצא בתחום יישוב, או בתחום מאה מטר מבית אחר או מבית-קברות.
ב) לא יצוד אדם ביריה העשויה לפגוע בחוטי רשת החשמל, טלפון וטלגרף.

5. שיטות אסורות
לא יצוד אדם ציד בשיטות ובאמצעים אלה:

  1. סינוור באורות;
  2. הרעלה;
  3. הימום בסמים משכרים;
  4. רדיפה בכלי-תחבורה ממונע;
  5. שימוש בחמרי-נפץ;
  6. שימוש במלכודות, ברשתות או בדבק;
  7. שיטות ואמצעים אחרים ששר החקלאות אסר עליהם בתקנות.

6. כניסה לרשות הזולת (תיקון: תש"ן)
נכנס אדם לרשות לא לו תוך כדי שימוש בהיתר לפי סעיף 3, אין רואים בכניסתו הסגת-גבול, ובלבד שלא חרג מן הדרוש להשגת המטרה שפורשה בהיתר.

7. סמכויות רשויות מקומיות (תיקון: תש"ן)
רשות מקומית רשאית, באישור שר החקלאות, לאסור או להגביל, בחוקי-עזר, צידת ציד במקום שבתחום שיפוטה.

8. מסחר, החזקה והעברה של חיית בר (תיקון: תש"ן)
א) (1) לא יסחר אדם בחיית בר שאינה מזיק ואינה חיית בר מטופחת אלא בהיתר סחר כללי או מיוחד;
(2) לא יעביר אדם חיית בר שאינה מזיק ואינה חיית בר מטופחת אלא בהיתר העברה כללי או מיוחד;
(3) לא יחזיק אדם חיית בר שאינה מזיק ואינה חיית בר מטופחת אלא בהיתר החזקה כללי או מיוחד, או אם באה לידיו מבעל היתר סחר כללי או מיוחד או היתר העברה כללי או מיוחד, או אם הנו מחזיק כדין כאמור בסעיף קטן (ב).
ב) מי שהחזיק כדין בחיית בר לפני יום תחילתו של חוק זה והמשיך להחזיקה, או מי שקיבלה ממנו שלא בתמורה - יהא מחזיק כדין, ומי שקיבל חיית בר שלא בתמורה ממחזיק כדין על פי סעיף קטן זה - יהא מחזיק כדין.
ג) תהא זו הגנה טובה למי שהחזיק, העביר או סחר בחלק מחיית בר אם לא ידע כי בידיו חלק של חיית בר.

9. רשיונות והיתרים (תיקון: תש"ן)
רשיון או היתר לפי חוק זה יינתנו בידי שר החקלאות לפי כללים שנקבעו בתקנות, והוא רשאי לסרב לתתם, לתת אותם בהגבלות או בתנאים, לבטלם או לשנותם בכל עת.

10. מינוי פקחים (תיקון: תש"ן)
שר החקלאות רשאי למנות פקחים לצורך חוק זה ולקבוע את תפקידיהם.

11. הענקת סמכויות שוטר לפקחים (תיקון: תש"ן)
א) הסמכויות המסורות לשוטר לפי סעיפים 25 ,22 ,3 ,2 ו-32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט 1969, ועל פי סעיפים 2 ו3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) יהיו גם לפקח לגבי עבירות על חוק זה ועל התקנות לפיו, וההוראות והפקודות האמורות יחולו על מעצר, חיפוש, תפיסת חפצים וחקירה, הנערכים על ידיו כאילו נערכו בידי שוטר.
ב) הוראות הסעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש, (התשכ"ט 1969), יחולו גם על תפיסת חפצים בידי פקח, מכח סמכותו על פי סעיף זה, וכל מקום בהוראות אלה שבו נאמר "שוטר", "קצין משטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו" ו"משטרה" ייקרא כאילו נאמר בו "פקח", "מנהל רשות שמורות הטבע" ו"רשות שמורות הטבע".
ג) מבלי לגרוע מסמכותו על פי חוק זה או על פי כל דין, רשאי פקח לתפוס ולהחרים חיית בר, שבהחזקת אדם ללא היתר, ולהשמידה, אם חיית הבר אינה בחיים או אין סיכוי להמשך התפתחותה הטבעית.

12. חילוט דבר שנעברה בו עבירה
א) כלי ציד או אמצעי-ציד אחר, פרט לכלי-רכב ממנוע, ששמשו למעשה עבירה על חוק זה או על תקנה לפיו, וכן חיית-בר שניצודה בעבירה כזאת, רשאי בית המשפט הדן בעבירה לצוות על חילוטם לאוצר המדינה; אולם לא יצווה בית המשפט על חילוט כלי ציד או אמצעי אחר כאמור אם נוכח שבעליהם לא היו אשמים באותה עבירה; הוראה זו אינה גורעת מסמכותו של בית המשפט להורות אחרת בענין זה לפי כל דין אחר.
ב) עברו ששה חדשים מיום שנתפס דבר האמור בסעיף קטן (א) ולא נתבע אדם לדין על העבירה, ולא הוכחה בעלותו של אדם על התפוס, רשאי שר החקלאות לצוות על חילוטו לאוצר המדינה, ואין אחר החילוט ולא כלום.

13. נטל הראיה (תיקון: תש"ן)
נמצאו בחזקתו של אדם, ברשותו, או בכלי הרכב שבבעלותו או בחזקתו, ציד או חיית בר מוגנת, עליו הראיה שהוא מחזיק בה כדין.

14. עונשין (תיקון: תשל"ד, תש"ן)
א) העובר עבירה על פי חוק זה או על תקנה שהותקנה לפי סעיף 16 למעט על פי פסקה
,(2) או העובר על תנאי מתנאי רשיון או היתר שניתן על פי חוק זה, דינו, אם אין הוראה אחרת בחוק זה, מאסר שנה אחת או קנס.
ב) העובר עבירה לפי הוראות הסעיפים 3 ,2 ו4- או על תקנה שהותקנה לפי סעיף 16(2), דינו מאסר שנתיים או קנס.
ג) היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט, בנוסף על העונש לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), להטיל קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, או מאסר נוסף של יומיים לכל יום שבו נמשכת העבירה, וזאת מן היום שבו קיבל הנאשם הודעה בכתב מרשות שמורות הטבע או מיום הרשעתו בדין.

15. העברת סמכויות (תיקון: תש"ן)
שר החקלאות רשאי להעביר את סמכויותיו לפי חוק זה, למנהל רשות שמורות הטבע, פרט לסמכויותיו לפי סעיפים 1 ו16- ורשאי הוא להטיל בצו על רשות שמורות הטבע תפקידים לביצוע הוראות חוק זה והתקנות על פיו.

16. ביצוע ותקנות (תיקון: תש"ן)
שר החקלאות ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות בדבר -
(1) הגשת דינים וחשבונות על ידי בעלי רשיונות או בעלי היתרים בקשר לצידה ובקשר לחיית הבר שברשותם;
(2) הגנתה של חיית בר, שמירה על קיומה, עידוד רבייתה או מניעתה, הצלתה משריפה או מפורענות טבע אחרת;
(3) איסור או הגבלה על צידתה של חיית בר או של סוג מסוגיה בתקופה מסויימת, בשעות מסויימות, באיזור מסויים או בשיטות ובאמצעים מסויימים;
(4) סדרי צידתם או השמדתם של מזיקים;
(5) החזקת חיית בר בגני חיות, בחוות לגידול חיות בר או במקום אחר;
(6) תנאים סניטריים לקבורת גוויותיהן של חיות בר שניצודו, להשמדתן או לסילוקן בדרך אחרת;
(7) מלאכת מילוי עור של חיית בר;
(8) חובות ביטוח מפני נזקי צידה;
(9) תנאים לקבלת רשיון ציד, לרבות בדבר בחינות לקבלת רשיון, ביטוח ורשיון ירי.
(10) ביצוע בדיקות ותבחינים לצורך איתור מוקדי מחלה ולמעקב אחר יעילותם של טיפולים.

16א. אגרות (תיקון: תש"ן)
א) שר החקלאות רשאי, בהתייעצות עם רשות שמורות הטבע להטיל, בתקנות, אגרות לרשיונות ולהיתרים הניתנים על פי חוק זה, ופטור מתשלומן, כולן או מקצתן.
ב) ההכנסות מהאגרות ישמשו כהכנסתה של רשות שמורות הטבע.

17. ביטול
פקודת השמירה על הציד - בטלה.